"בני הבכור בן שבע וחצי. אני רואה שהוא אוכל כי משעמם לו ולא מצליחה לעצור את זה.
אם אני אומרת לו שאכל מספיק,
הוא מתחיל לאכול בטירוף, עד שאני עוצרת אותו בעצמי.
אני רואה שהוא מתחיל לעלות במשקל וזה מפריע לי.
פוחדת להתערב יותר מדי כיוון שחוששת ליצור אצלו הפרעות אכילה.
הוא עושה ספורט פעמיים בשבוע.
איך אפשר לשנות את ההתנהגות שלו בלי לגרום לנזק?”
לאחרונה פנו אלי לא מעט הורים בשאלה דומה לזו.
מה עושים?
זה מאד מתסכל לראות את הילד שלך מתנהג באופן שמזיק לו.
השאלה היא איך לשנות את ההתנהגות
באופן אפקטיבי וללא השפעות מזיקות בטווח הארוך.
הילדים שלנו, כמונו, רגילים שסדר היום שלהם מלא ועשיר. כל היום רצים מפעילות לפעילות. לא נשאר הרבה זמן לעצירה.
ל’להיות’. כי גם אם נשארים בבית ועושים כלום,
ילדים רבים פשוט יעברו ממסך למסך מאיזשהו רצון למלא.
אכילה משעמום היא לרוב הרגל.
להרבה מבוגרים קשה מאד לשנות את ההרגל הזה, לעיתים היא ממלאת צורך אחר.
אם יופעל לחץ על הילד,
הוא עלול להתחיל לאכול בסתר ואז הבעיה תהיה גדולה שבעתיים.
בגיל הזה,
אני מאמינה גדולה בלהמנע מלהטיל אחריות מיותרת על הילדים.
זאת אומרת,
שאם אתם יודעים שהילד אוכל כי משעמם לו,
נסו למלא את זמנו בפעילויות.
כמובן שרצוי לעיתים לגייס גם אותו,
לנסות למצוא עיסוק
ולהציע לו לקבוע עם חבר/ לקחת ספר או משחק,
ורצוי אף יותר להציע לו פעילות משותפת שתסיח את דעתו מהאכילה.
חשוב שאנחנו כהורים נתווך עבור הילד את התחושות שלו. ניתן בהחלט להגיד לילד:
"אני רואה שמשעמם לך"
ולהציע פעילות אחרת, או פשוט לעזור לו להכיל את חוסר האונים.
בנוסף, בעיקר אם הילד בעודף משקל,
אבל גם ללא כל קשר, רצוי להוסיף עוד פעילות גופנית.
פעמיים בשבוע זה מאד מעט.
אם מסתדר, רצוי לצאת או לדאוג שהילד יצא לפעילות אפילו מדי יום.
אם הסיטואציה מוכרת לכם אשמח לשמוע מה אתם עושים :-).