“מה דעתך על זה: אני צריכה לעשות שינוי די דחוף כדי לרזות. חשבתי להציע לבת ה10 שלי להצטרף אלי, כדי לעשות את זה יחד. חשבתי שזה יכול קצת לעזור לי, אבל בעיקר לדרבן אותה לעשות שינוי. מה דעתך?”
שאלה שקיבלתי מאמא לא מזמן, ונושא שעולה רבות בקליניקה.
אז בגדול התשובה שלי היא לא. זה לא רצוי בעיקר כי זה לא יעיל.
ובקטן כמה סיבות:
1.תחרות
ברגע שאת נכנסת לכזה תהליך יחד עם אדם נוסף, נוצרת תחרות. גם אם היא לא גלויה.
בעיקר אם האמא צריכה לרזות פחות מאשר הילדה- בעיני הילדה, ההשוואה הזו לא תעזור (“מה זה יעזור שנעשה את זה יחד? לאמא יש טיפה לרזות ולי יש מלא”). נוסיף לזה את הידיעה שבעיני הילדים שלנו אנחנו הכי מוצלחות (גם אם אנחנו מעצבנות) אנחנו כל יכולות, כך שגם אם את תצליחי, זה לא אומר כלום על היכולת של הילדה להצליח (“בטח שהיא הצליחה להתאפק. היא מבוגרת. לי יותר קשה”).
ולהיפך, אם את תצליחי במשהו והילדה לא, למרות שהתאמצה, תחושת הכישלון שלה עלולה לפגוע בסיכויי ההצלחה שלה בעתיד.
נוסיף את העובדה שתחרות היא לרוב מוטיבציה חיצונית, דבר שבמרבית המקרים מחזיק מעט זמן, אם בכלל…
2. מומנטום
יש סיבה לכך שאת בחרת דווקא כרגע לעשות את התהליך, נכון? יש סיבה לכך שבחרת דווקא עכשיו להתחיל לשנות, להתאפק ולצאת מאיזור הנוחות שלך, נכון? חשבי לרגע: למה? למה דווקא עכשיו? אפילו אם כבר ניסית בעבר וכיום את מנסה שוב.
ופה המפתח: יש לך מוטיבציה לעשות שינוי כרגע.
בכלל לא בטוח שלביתך גם יש מוטיבציה לשינוי, בכלל, אגב, וכרגע בפרט. אולי ההשמנה שלה מפריעה לה, אבל עדין היא מתקשה לעמוד מול סיפוקים מידיים או בסיטואציות בהן היא אוכלת מסיבות אחרות? ואולי ההשמנה שלה ממש לא מפריעה לה מספיק בכדי לצאת מאיזור הנוחות שלה? אז למה שתשתף איתך פעולה?
3. איך תמדדו את השינוי?
שקילות? חשוב לקחת בחשבון שילדים, עד סוף גיל ההתבגרות אפילו, לא תמיד צריכים לרדת במשקל. לפעמים רק לא להעלות יותר זה ממש נחשב הרזיה לכל דבר. באופן כללי אנחנו חיים בחברה שמכבדת יותר את התוצאות מאשר את הדרך. גם בהרזיה.
לפעמים השינויים שנעשים הם מאד גדולים ומשמעותיים אבל התוצאות שונות ממה שחשבנו. גם את זה חשוב לקחת בחשבון לפני שמתחילים תהליך. עם עצמך ובטח ובטח עם ילדים.
4. מטרות שונות נכון שאולי שתיכן עם משקל עודף ואפילו השמנה. זה לא אומר שהסיבות לכך דומות.
כל אחד צריך יעדים מדוייקים עבורו.
היעדים שלנו תלויים הרבה בנסיונות העבר שלנו: אם ניסיתי משהו והוא הצליח, אולי כדאי לי לחזור עליו, אם ניסיתי משהו והוא נכשל, אולי כדאי לי לבחור כרגע ביעד אחר או דווקא לנסות שוב. לילדה בת 10 נסיון דל משמעותית. זכרי שהיא בדרך שלה. ההצלחות שלה וה”כשלונות” שלה רק יעזרו לה בלמידה וישפרו את הפעמים הבאות.
אז מה כן?
תמיד זכרי שהטווח הארוך חשוב לא פחות (ולפעמים יותר) מהטווח הקצר.
אם את באמת צריכה לעשות שינוי בכדי לרזות, שימי את עצמך ורק את עצמך במרכז. מגיע לך.
דאגי לסביבה בריאה.
אם במסגרת השינוי שלך את רונה לחמים בריאים יותר או יותר ירקות, קני מספיק לשאר בני הבית. בלי הטפות או השוואות, פשוט שתהיה להם אפשרות נוספת. ביתך כבר תראה את השינוי. גם אם תחליטי להתחיל בפעילות גופנית, את יכולה להציע לביתך להצטרף, אבל כשהמטרה העיקרית היא כיף משותף. לא קלוריות, לא קילוגרמים וגם לא בריאות. עזבי את אלה. אם יהיה לביתך כיף איתך, הסיכוי שתתמיד יגדל משמעותית.
אם היא תחליט שהיא רוצה לעשות שינוי, תוכלי לשתף אותה בדרך שלך. מה הצליח לך ומה פחות. אבל תני מקום משמעותי להבדלים ביניכן, להצלחות ולאכזבות. לכך שייתכן שזה שאת הצלחת כרגע לא אומר כלום עליה, לא אם היא תצליח ולא אם תכשל.
שימי לב למסרים המילוליים והלא מילוליים שאת מעבירה.
כבדי את הקצב שלה. ייתכן שהיא תבחר מסיבותיה שלה כרגע להתאפק יותר או פחות, אולי כרגע קשה לה יותר להתאפק וזה בסדר.
עזרי לה למצוא את היעדים שנכונים עבורה, בלי כל קשר אליך.
המטרה המשותפת היחידה שלכן היא לשמור על יחסי כבוד הדדי, אמון, יכולת לדבר על הכל בלי שיפוטיות וביקורת ולהינות יחד.