“יש לי ילדה בת 5 שמאד אוהבת לאכול.
היא אוכלת מהכל ובכמויות של מבוגרים.
עלתה הרבה במשקל לאחרונה.
כל היום אני רבה איתה, שתצמצם כמויות.
בשבת חזרנו מ"על האש" אצל חברים,
היא אכלה באמת המון,
כי לא היה לי נעים להגיד לה "די" ליד אנשים.
פוחדת מאד שהיא תשמין,
בעיקר לאור הגנטיקה שלה,
אבל התעייפתי מהמריבות האלה.
פוחדת שאני עושה נזק.
מה עושים??”
חיפוש מרובה אחר אוכל עשוי להופיע בכמה מצבים עיקריים:
1. במצבים של רעב-
אם קיים מרווח זמן ארוך מדי מהארוחה הקודמת
או אם לא אכלו מספיק בארוחה.
גם אם אוכלים מזונות אינם משביעים לזמן ממושך
(דגני בוקר, למשל, גורמים לתחושת שובע קצרה.
כך גם תפוחי אדמה, או לחם קל).
2. במקרים של הגבלות או איסורים-
אם בדרך כלל אסור, או אין,
אז כשיש- נאכל יותר. סוג של "לנצל את הרגע".
3. כאשר קיים צורך בלתי מסופק-
בד”כ תחושות שונות כגון עצב, כעס, שעמום או פחד…
מעבר לכך שאוכל (ובעיקר מתוקים) אכן משפר מצב רוח,
האכילה היא התעסקות,
אשר מפיגה את השעמום
ומסיחה את הדעת מהתחושה הלא נעימה.
היא בעיקר פעולה הגוררת יחס מההורה.
ילד לא תמיד יבין שהתחושה הלא נעימה
שהוא מרגיש היא כעס. או תסכול.
לא תמיד גם הסביבה תדע לתת מענה נכון לאותה תחושה.
לעומת זאת, אם הוא יגיד שהוא רעב, היחס יגיע מיידית.
ואם אני בת 5, ויש לי אחות קטנה שזקוקה לתשומת לב, למשל,
אני רואה שאמא עסוקה בה,
ולא תמיד ארגיש בנוח להפריע ולבקש יחס
(או שכבר ניסיתי וראיתי שזה לא מצליח…).
אבל אם אגיד שאני רעבה, סביר יותר שאמא כן תתייחס.
4. רווח משני-
לעיתים, ברגע שהילדים מבינים
מה יכול לעורר את התגובה שלנו, ההורים, הם יעשו את זה.
אפילו אם התגובה תהיה לא נעימה.
"אם בכל פעם שאבקש אוכל,
אמא תעשה מזה סמפוזיון שלם (נאום+ הטפות+ איומים)=
הרווחתי המון יחס.
בעיקר אם גם:
"אמא מספרת עלי לסבתא ולכל החברות שלה,
שהיא לא יודעת מה לעשות איתי ועם זה שכל היום אני אוכלת.
ככה אני גורמת לה לזכור אותי גם כשהיא עם אחרים…”
אהבה לאוכל היא דבר חיובי!
לפעמים, כאשר קיים החשש מהשמנה,
ילד שאוהב לאכול עלול לעורר חרדה אצל ההורים, ולגרור תגובה מגבילה.
כך בעצם, נכנסים ללופ אשר מגביר את האכילה המיותרת.
הערות לא עוזרות!
אם את עצמך בעלת ניסיון בדיאטות,
או אם את מכירה כאלה שיש להם ניסיון,
את יכולה להבין את זה. זה לא בשליטתה.
בטח לא בגיל כל כך צעיר.
הטיפ הכי טוב שאני יכולה לתת לך
הוא להפסיק להתייחס.
לגמרי. POKER FACE.
להמנע מנאומים, איומים, שידולים והפחדות.
במקביל- לדאוג לסביבה בריאה עבורה:
• להשתדל להגיע פחות לאירועים בהם יש כמויות גדולות של אוכל (בעיקר ג’אנק) או לקרובי משפחה/ חברים שידועים כמאביסים בממתקים.
• אם מדובר בקרובי משפחה או בחברים ממש קרובים (ורק אז) ניתן לנסות להשיג את שיתוף הפעולה שלהם ולבקש שיוציאו פחות או לא יוציאו בכלל.
• כשיש לך שליטה (בבית)- לדאוג למגוון מזונות עשיר ומזין.
• להשתדל להפחית מקרים בהם את עצמך יוזמת את אכילת הממתקים.
• להעלות את הפעילות הגופנית כערך משפחתי: כולם עושים פעילות. אם בחוגים או כפנאי פעיל. רצוי לבחור חוג ספורט אחד לפחות לכל ילד.
• לאכול ארוחות משותפות.
• אם ניסית את כל אלה, ואין כל שינוי, מזמינה אותך לפנות להתייעץ. לעיתים אכילת יתר מקורה בשלל סיבות אחרות, שכדאי לבדוק אותן באופן פרטני ומסודר יותר.