חיפוש
  • ורד יפה חאיק

מחלקים ממתקים בכל מקום- איך לגרום לילדה לוותר?


שאלה:

בת 9.5, עליה משמעותית במשקל בשנה האחרונה,

התחלה של עליה ברמת שומנים בדם.

גרים בקיבוץ והילדה אוכלת המון מחוץ לבית.

באמצע השנה הוצאה ממסגרת הצהרון הביתה.

אוכלת מסודר. הבית מאד בריא.

ביה”ס מרעיף ממתקים על בסיס כמעט יומי. ילדים מביאים המון ממתקים ומחלקים גם כמעט מדי יום. ימי הולדת לפחות פעם בשבוע עם שפע ממתקים מזעזע. בסביבה מודעות מאד ירודה לבריאות.

לילדה המשקל לא מפריע.

לפעמים משווה לחברות רזות, אבל לא מציקים לה (יש שמנות ממנה בהרבה). יודעת שמפקחים על האכילה שלה ומתבאסת מזה מאד.

מה דעתכם? האם נכון לשתף את הילדה בתהליך? איך? מתי?

תשובה:

כל המקרים המתוארים הם סיטואציות בהן אין לנו כהורים שם שליטה,

או שמחיר השליטה שם הוא מאד גבוה.

נכון שבכדי לעשות שם שינוי,

חייבים את שיתוף הפעולה של הילדה.

עכשיו נשאלות השאלות:

האם זה נכון, באופן כללי ולילדה הספציפית הזו,

מתי הזמן הנכון לכך

ואיך לעשות את זה נכון?

גם גיל 9.5 הוא גיל צעיר מדי בכדי לקחת אחריות כזו.

להצליח להתאפק תהיה נחלתם

של מעט מאד ילדים בגיל הזה.

לכן, עצם הציפיה הזו מהם עלולה

להיות פתח ליצירת תחושת כישלון ואכזבה.

כתוצאה מזה, מה שעלול לקרות, זו הסתרה:

הילדה תאכל מה שתרצה

(אם או ללא רגשי אשמה, אם בכלל תהיה מודעת וערנית לבחירותיה)

אבל תבחר לספר את מה שלדעתה ירצו לשמוע.

זה לא נכון לצפות ממנה להתנהל אחרת מחבריה.

בעצם הציפיה הזו הופכים אותה לשונה וחריגה.

כן, אפילו אם היא כבר בעודף משקל ואפילו אפילו אם יש כבר סיבוכים רפואיים.

בעיקר כאשר מדובר ב"מלחמה"

בכל כך הרבה חזיתות:

על הילדה להתאפק גם בביה”ס,

גם בארוחות בחדר האוכל,

גם במסגרת אחה”צ,

גם באירועים השונים המנוהלים ע”י הצוות האחראי…

הציפיה ממנה להתאפק שם

היא על גבול הבלתי אפשרי (חשבו על עצמיכם במקרים האלה).

אחר כך כדאי לבדוק מהי המוטיבציה של הילדה.

אם נושא ההשמנה מפריע לה,

אפשר להסביר על הקשר שבין צריכת "דלק מיותר"

(אנרגיה מיותרת) והשמנה

(חשוב לעשות זאת ברגישות, בהתאם לגיל הילד).

לעבור איתה ולשאול מה לדעתה מיותר באכילה שלה.

לבחור איתה 1-2 סיטואציות (בלבד!!!!!)

ולבדוק איתה מה לדעתה היא יכולה לעשות אחרת.

אפשר לנסות להציע אפשרויות פעולה

אבל מאד חשוב לשמוע ממנה,

וכמובן, לחזק כל הצעה.

אפשר לשאול איך הלך לה מדי פעם,

ולהציע לה לשתף אותנו, אם תרצה.

אם ההשמנה לא מפריעה לה

ויש כבר בעיה בריאותית (סוכר גבולי/ שומנים גבוהים בדם)

חשוב לחשוב היטב אם לשתף אותה ואיך.

אפשר להציע הסבר פשוט

(תלוי בגיל הילד) ודרך זה לנסות לגייס אותה.

שוב, לא לבחור יותר משינוי אחד גג שניים.

לשם כך חשוב מאד שההורים ידעו מה באמת קורה,

כך אפשר יהיה למפות יחד איתה

את ה"ג’אנקיאדה" המזיקה יותר עבורה

ולהחליט מה הכי חשוב להוריד או על מה יהיה יותר קל לוותר.

להיות מאד קונקרטיים וברורים.

חשוב לשים דגש על מה כן.

לא רק על מה לוותר.

מה כן עדיף לה לבחור.

אולי אפילו ללכת איתה פעם (אם זה חדר אוכל בקיבוץ)

או לעשות ממש סימולציה של מסיבת יום הולדת,

ולבחון יחד איתה, לפי מה היא בוחרת,

מה משפיע על הבחירות שלה,

האם היא בכלל מודעת אליהן?

בכל מקרה, אם מדברים איתה,

חשוב מאד מאד להסביר לה

שהיא נמצאת בסביבה שיש בה המון המון פיתויים,

ולתת לגיטימציה לקושי לוותר.

הקו העיקרי צריך להיות הסביבה.

חשוב להפעיל את מירב המאמצים

לעשות את השינוי במערכת, בסביבה הכל כך בעייתית הזו.

נכון שזה קצת אוטופי,

אבל חשוב להחזיק את התקוה הזו, ולא לוותר.

גם אם יהיה שינוי קטן, זה עדיף מאשר כלום.

לצערי אני לא אופטימית בנוגע לשיתוף הפעולה של הילדים,

בטח ובטח לא בגילאים האלה.

זה די נדון לכישלון.

בעיקר לא אם אין לנו דרך לפקח ולבחון מה באמת נעשה.

גם כשהמצב לחוץ,

חשוב לזכור שאין תחליף לרגישות ולמתן מקום לתהליך,

גם אם הוא ארוך ומתמשך.

חשוב להשיג את שיתוף הפעולה של הילד,

אחרת התהליך כולו נדון לכשלון,

ואז המחיר עלול להיות גבוה בהרבה.

#טיפולבהשמנתילדים

0 צפיות

מייל: veredyaffe@hotmail.com  ‏ טלפון: 052-396-0128  

© כל הזכויות שמורות לורד יפה חאיק 2017

wix - בניית אתרים - עדי ליניאל

טיפול בהשמנת ילדים - ורד יפה חאיק