הרבה ילדים נמצאים שעות ארוכות לבדם בבית.
לא בחופש, בשגרה.
ילדים, שמסגרות הצהרונים כבר אינן מתאימות להם, חוזרים לבדם הביתה, ונמצאים כך עד שההורים חוזרים מהעבודה. חלק מהמציאות שלנו.
לעיתים, הזמן הזה שלהם לבד, הוא בדיוק הזמן ש’גורם’ להשמנה שלהם. ילדים רבים פשוט אוכלים ואוכלים ואוכלים במשך הזמן הזה. גם אם משאירים להם מנה, אגב, וגם אם לא.
כמה כללים חשובים בעיני (לא עפ”י סדר חשיבותם):
1. תמיד השאירו לילד מנה מסודרת בצלחת. אל תסתפקו בלהנחות אותו לחמם במיקרו שניצל ו/או לחתוך לעצמו ירקות.
2. צמצמו גירויים ופיתויים זמינים. הרבה מבוגרים שאני מכירה (כולל אני לפעמים, כן כן) יעדיפו להכניס לפה את הדבר הטעים הראשון שימצאו, ברגע שיחזרו רעבים, במקום להתחיל לחמם אוכל ובטח לחתוך סלט. גם לילדים זה לא פשוט להתמודד עם פיתויים טעימים כשהם רעבים. בכלל כדאי לדאוג שסביבת הבית תהיה כמה שיותר בריאה, בהתאם למודל חלוקת האחריות בהאכלה.
3. הכינו עם הילד לו”ז מתוכנן לשעות האלה. בעיקר אם מדובר על זמן ממושך (ועבור ילד בן 10 או אפילו בן 13, שעתיים ו-3 שעות לבד עשויות להרגיש כמו נצח). כהורים, אתם אלה שמכירים את הילד הכי טוב. לכן בתכנון קחו בחשבון פרמטרים חשובים: אם הילד חוזר מורעב, חשוב שיקפיד לאכול קודם. אם הוא זקוק לזמן מנוחה ורוגע, כדאי להכניס את הזמן הזה מול טלויזיה/ מחשב/ משחק חופשי וכדומה לפני הכנת שיעורי בית או ביצוע מטלות שונות בבית. אולם אם אתם יודעים שברגע שהוא מתיישב מול הטלויזיה גמרנו, אז כדאי להשאיר את הנ”ל לסוף. שיישב וירבוץ מהרגע שסיים לאכול, להכין שיעורים ולעשות את מטלותיו ועד שתגידו הביתה.
4. שמרו על קשר עם הילד. ילדים חוזרים לפעמים מאד טעונים רגשית מהמסגרות. הם עוברים המון חוויות, קלות ומורכבות. גם אם לא פנים אל פנים, פנו זמן לשיחה רגועה עימם בכדי להתעדכן ולהקשיב. הוונטילציה הזו והעיבוד הזה עם מבוגר אמפתי עשויים לעשות את ההבדל. בנוסף, ודאו שהוא אכן עומד בלו”ז שקבעתם. אפילו אם מדובר במספר שיחות בתקופה הראשונה. לוקח זמן להטמיע הרגלים.
5. זכרו שלהיות לבד זו מיומנות נרכשת (ועניין של אופי). לא כל מבוגר ולא כל שכן ילדים, יודעים להתמודד עם מצב כזה. מבוגרים רבים מדווחים על אכילת יתר בשעות הערב, למשל, לאחר שכל בני הבית ישנים, והם נשארים עם עצמם. גם ילדים לא תמיד יודעים להיות לבד. הזמן הזה מציף מחשבות ותחושות שונות, שלא לדבר על שיעמום. חשוב מאד לוודא שיש לילד כלים מתאימים להתמודד עם כל אלה, וחוסן נפשי מתאים. אם אין לו, שעות אלה עלולות להיות מאד קשות עבורו. אחד ממקומות המפלט של הילדים האלה הוא המסך (טלויזיה או מחשב) והאוכל. בדיוק כמו אצל מבוגרים, אגב. לכן, אם ניסיתם תקופה ושמתם לב שהילד אוכל יותר מדי, אינו מצליח להתמודד עם מטלותיו השונות, אל תכעסו. כנראה שהוא עוד לא בשל לכך. במקרה זה ממליצה מאד לחפש עבורו מסגרת מתאימה, לפחות לחלק מהזמן, בייביסיטר או אפילו לצוות לחבר שנמצא אף הוא במצב דומה.
כמובן שבמרבית המקרים, זוהי אינה הסיבה היחידה להשמנת הילדים, אולם לעיתים היא בהחלט חלק משמעותי. כמו תמיד, חשוב לבחון את המצב הכללי, ולשים לב לאכילה של הילד במשך היום כולו, כמו גם להתנהלותו הרגשית סביב האוכל והאכילה.