אחרי מופע מדהים של שלמה ארצי, המוכשר הזה, (רק המחשבה על איך אומן מצליח למלא אולמות ואת קיסריה, שוב ושוב, כבר כמה עשורים, באנשים בשלל גילאים- וואו).
כששרנו את "ארץ חדשה" נזכרתי שוב במשפט הכ"כ נכון הזה:
"אם לא נאט, לא נביט, לא נשים לב לפרטים, לא נגיע לארץ חדשה…"
אז לרגל השנה החדשה רציתי להזכיר לך, שאם מפריע לך האופן בו הילד שלך אוכל, אם הוא משמין, אם אתם רבים המון על הנושא הזה, אם את מרגישה שוטרת, אם כבר ניסית ככ הרבה דברים ואת מרגישה שהכל רק מחמיר,
זה סימן
להאט, לעצור את התגובות המוכרות והאימפולסיביות לעיתים,
להתבונן בהתנהגויות האלה ולבחון:
מדוע פעלתי כך?
האם ההתנהגות הזו מקדמת אותי?
לשים לב לפרטים: לא רק לתמונה הכוללת, אשר לעיתים מושפעת מהתווית ששמנו על הילד (הוא שמן, אין לו תחושת שובע, רק אוכל מעניין אותו. האמנם? ככה זה תמיד?) או מתחושה כללית של כשלון (איזו אמא אני? הורסת את הילד שלי…) אלא להפריד לסיטואציות, לבחון כל אכילה לגופה, כל אינטראקציה ביניכם לעניינה…
ולשנות צעד צעד, לאט לאט, להתחיל איפה שקל ופשוט יותר, כדי להצליח להגיע לארץ חדשה, לסגל הרגלים שונים, אשר יובילו לתוצאה אחרת.
מכל ליבי מאחלת לך ולבני משפחתך שנה מצויינת, מלאה בבריאות, הקשבה, אימוץ הרגלים מקדמים ופרידה מכאלה שמעכבים אתכם, שמחה ונחת מהילדים ובכלל.